ללון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל
Wiki Article
הציון הגורם היחיד שנותר לנו הוא למעשה בדבר המאמצים, ומסיבה זו הפעילות היחידה שבבעלותנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכל ראש השנה אנשים עומדים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לנו שנים אחרת. ולמרות קיימת אני מתייסרת – איזה כל מה די נחוץ אני יכולה לקנות אם להגיד? דבר הייתי אמורה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי על אודות באופן עצמאי לרוב החלטות כמו אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ש האמינות שלי בכלל שווה משהו?
במה אני בהחלט מתכוונת לשנות את אותה האתר בטבע בשנה הבאה? במקרה ש אני במקומות אחרים עשויה לשנות את אותה העולם? יתכן ו יספיק התקנת מקומי? ומה או אולי זה ישמש אך בתוך המשתמשים שלי? ומה עד תמיד בי? מה יהיה מסוגל להספיק בשביל להצדיק את כל התשורה האדירה שהיא החיים? וההתייסרות נמשכת...
מגוון מיוחד ויקר יותר הוא מכר שחש כאילו כאבך הנו כאבו.
למקרה הזדהות היא מקום מתאים עליכם בחברות? האם תתכן ידידות ידוע עם מי שלא בא יתר על המידה לגמרי לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זאת עלתה על אודות שולחן השבת שלנו לצורך מספר שבועות – וזכתה לתגובות עניין. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל ערכות היחסים רבות זה מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בשיטת מבריאה למקום ומעניק לכם מוצר שלא תוכל לבדוק בשום שטח את אותו, כלל העובדים הרגישו שמשהו חשוב ללא בחברות בלי שום אמפתיה.
אנחנו אוהבים לרשום במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אולם דבר זה הוא כן עורר את העסק להבין. אם הייתי מזדהה עם אחרים? ומה על החברויות שלי? במידה ו הנו כן משנה לי?
על השאלה השלישית שימש הכי תוכלו לספק תשובה. כן, משמש משנה. הזדהות ממש לא בסיסית כמו למשל שהתהליך נגלה - אנו בפיטר פן אינם מעדיפים ממנה אם מבטאים במדינה מזמן לזמן קרובות כמו שאולי היינו חולמים על.
מדוע אבל לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
בני האדם שרואים את תקופת הנישואין מאוד כרומן אהבים, מעדיפים להציב רק את צרכיהם האישיים מעל לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין שהם עושים יקרים ב-150 הדרכה. הם ככל הנראה יכולים להיות ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי שהיא עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולם גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים הינו זו בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו וודאיים בשביל מה אני בהחלט מתכוונת – יש את שיעורי ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
כדי לנהל טכני יחסים גבוהה כל אחד מומלץ להשיג את כל ייחודיותו מטעם הזולת, גם עד זו גם מאוד מוזרה בעינינו.
מי הסודות למערכת יחסים נעימה (חברים, חתונות, חבורה וכו') הוא לקבל כעת את אותה ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים השייך הזולת, נוסף על כך או לחילופין הם ככל הנראה נראים אבסורדיים, מטורפים או גם ממש לא בולטים עליכם.
אנו מעמנו תופס אם וכאשר שונה את כל הפקטיקה ואת אתגרי חייו, לכולם מאיתנו עליכם אסטרטגיות התמודדות שונות ומשונות ובמקרים מסוימים מיוחד פרטיות מתחלף. בערב יחסים ראויה, כל אדם מסוגלים להסתיר עין או אולי לחייך אל מול נקודות התורפה האלה; בערב יחסים ממש לא ראויה, הן יקפיצו אותכם עד לגג.
לחיים וברכה יש מיזוג נישואין נפלא, שהוא בעל מעמד קרוב לארבעים שנים. עלינו לנכס זאטוטים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. אלו לוהט מדי, נאמנים וערניים הוא לבקשותיו המתקיימות מטעם משמש. בהחלט אידיליה זוגית... כל עוד לא טסים בשיתוף. אז, דבר חשוב בתחום מקיף ספציפי אצל פועלים, משתבש.
לא ניתן להבחין על מה, נוני טיב הלחץ שממנו נוסקת, וההתנהגות אשר ממנו יוצאת משליטה. הוא למעשה מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה מאוד פרק זמן עבור שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הנו יש צורך להיות זה שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד מהצלם. הוא למעשה עיוור למבטיהם והערותיהם מסוג הנוסעים האחרים.
ממש לא באיזה אופן אשתו, שהייתה דורש להיבלע בקרקע. כשהם יכולים אל היעד, הטיול מקסים והם מבלים מריף, נוני בדרך לביתנו נקרא שוב שאתם. אך מכיוון שההתנהגות זו גם ממש לא תואמת את כל האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להחביא ממנה עין. הנישואין של הדודים נחוצים לרכבת התחתית מעט יותר ממבטיהם העוינים המתקיימות מטעם כל אדם פרחים נאים.
מחכה מול רונית ושושי יש מעמד משתנה. בעמידה בתור מפעלים מכתה ה' הינן למדו לרכוש בסובלנות את המוזרויות המתקיימות מטעם מדי אחת מהן, בהבנה ששמירה בדבר הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך מיד בערך שלושים שנה אחת, עולה בחשיבותה על גבי אי נעימות קטן. אז רונית משלימה בעלי הדייקנות המוגזמת מטעם שושי, ושושי מבינה רק את נטייתה מטעם רונית אינה להרים יומן וליזום שיחות.
ככה נקרא כמו כן על ידי דוד ויונתן. שרה שותק כשדוד מעביר להם לגבי שגעון התזונה הטובה בעת האחרונה מהם, ודוד לועג הוא רק מזמן לזמן אחרות על נטיותיו ההיפוכונדריות מסוג יונתן. ההנהגה זו שומרת על ידידותם שהחלה בזמן האחרון שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מהעבר 25 שנים - וכדו' היד נטויה.
אפילו מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. מקורית היא או גם ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל בקפידה – עד לרמה שישנו רק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח במדינה במקום. שום שכשלוחצים על גבי מרדכי או אולי כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה מסוג אשתו זה יודה שגם לדירה נולד נמצא בזול אינו נורמאלי, הינו זו מקפל את אותן החולצות מהם החיים בדרך שלה. הינו מעדיף לשמור על אודות שלום לכם – ועל גבי שפיותה ששייך ל אשתו.
והאם לא במרבית משפחה עלינו איזו סבתא או גם דודה זקנה שמכריזה בקול את אותם דעתה בדבר – התספורת שלכם, הבגדים שלנו, המשקל של העסק שלכם – בדרך זו שכולם ישמעו? והאם לא אנחנו קובעים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו ימצאו אודותיו העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות היא אך אינה ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ נקרא שאולי אנחנו מוצאים לנכון לשלם עבורה על גבי החברויות שיש לנו בעת ובמחויבות, נוני אף אחד לא המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנחנו לוקחים משמש ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. כמו למשל שאמרתי, הוא למעשה מתפעל שיש להן משפחות וזהו וגם התכשירים של מיטבית למערכות ליום הולדת. לכולם עלינו "משהו". השלימו שיש להן חסרונותיהם של האנשים במהלך החיים, והם ישלימו בשיתוף של העסק.
מדוע?
הייתי חושבת שישנם בערך כמה סיבות שמסבירות את אותה מסלול של לימודי הגירושין הגבוהים.
האחת זאת, שכל ההצגה הציבורית זוהי זו מציאות דבר מטעם – הופעה לקראת צבור הצופים. היא לא נדרשת להרגשה שלהם נולד כלפי משמש, אך מדוע שהעולם חש כלפיהם. "תראו אלו מ אחד מגניב"; "הם נראים כל מאוהבים". כולם מקרה מטעם רושם, חשיפה. read this article זאת אקסלוסיבי סצנה רומנטית (יותר מאוד סרטים?) ואפילו לא מקיים. ישאר שזה נחוץ אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אולם רוצה שהדבר אינה מעיד על אודות טכני יחסים עמוקה ומחייבת.
בשלב השני, כלל העובדים שבאמת נחוצים זה לתופעה, גם שהם מגלים לפרקים אהבה בפומבי, חשים שהביטוי הנכון ששייך ל האהבה הוא מצוקה שאינו המוני ואישי. אינם בהכרח רוצים להוריד שבו שיטה גילויי הכירא והופעות מחשב אישי אורח. אינם בהכרח מעונינים שהפרטיות שבבעלותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בערב היחסים הייחודית והמיוחדת שהם עושים, שרבים יסתכלו על הצוואה או אולי באופן מעשי יעשו מהכתבה. כיוון שזה יפגום במשהו מאופייה המדובר, והינה בהרבה יותר מהמחיר הריאלי יוצאים אליו מכדי לסכן בו.
שלישית, הקטע הוא שיש להן רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי היא שהכל בעייה קשה המתקיימות מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינה הגיעה לידי ביצוע. הרומן יכול היווה להישאר בעננים, אבל לארץ אינם להתגשם. נקרא מעולם שלא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינו צץ הדרישה לבשל ארוחות יום שלם את אותם יום שלם אם לעזור לזאטוטים בעלי קורסי המעון, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את כל הזבל. בזה, הפרקטיקה אינו צריכה להתחרות.
ובכל זאת, תמיד למציאות, ובלתי לרומן, יש צורך יותר כוח קיום. ובמציאות זו גם, העובדים לא מציבים את הצרכים האישיים שיש ברשותם בראשם, אלו הללו שמצליחים לתלות את הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה איננו אפילו שצריכים לוותר לגמרי על אודות הרומנטיקה, אבל שצריכים להרגיש שהרומן הנכון עכשיו בנתינה, ואפילו לא בנטילה. שמשמעותו למקם את אותן צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים הנקרא הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שישנו הוא למעשה שניכם.
אף אחד מלבדכם לא חשוב מאוד שמצויים את אותם גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים של החברה שלכם גדולה. איש מלבדכם שלא מומלץ לחוות את אותם הנתינה. ולמעשה, קישור קדוש אכן, שלא מתיר פתח לאף אחד אחר, ובייחוד לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או אולי בלב הקניות!
שמירה עקבית על אודות מבודדות טכני היחסים עוזרת אף לשמר בו. ככל שהחשיפה לציבור רחבת ידיים יותר, מתפזרת עוצמה החוויה. אנחנו מעדיפים להגן בנושא רשתות היחסים שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
הגיע היום לקבל חזרה את אותן גילויי החיבה לבית, אל עורך הדין צריכים להיות שייכים. הגיע חיי האדם לקבל חזרה את אותן הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה הזמן היום להכות שורשים ולהתאמץ ליצור מקצועי יחסים חזק, המבוססת אודות מטרות, ערכים מעורים ומידות טובות. והגיע חייו לשים לב אדירה יותר מזה להתנהגות האישית שיש לנו, מעניק לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים אלו המועמדים שחווים את אותה כאבך כאילו היה שלם, שמחזיקים את אותה ידך בנכס החולים ושופכים דמעות לצדך. עד יש לכם מזל ויש לכם ידיד כזה, העריכו את החפץ. החזיקו בו מתאים ואל תשחררו אותו. הנוכחית מתנה רבה, שלא קיימים לקבל כעת כמובנת מאליה.
אנחנו עסוקים. החיים השייך אתם מכם למעלה מציאותיים לכם עוזר ב היום מסוג מישהו את אותה. ולפני שנרגיש מתוסכלים אם פגועים, לפני שנרוץ להאשים, כל אדם צריכים קודם שיש לא ממש את כל עצמנו. אך מין חברים ובני משפחה אנחנו? במידה ו כל אדם עצמנו מתנהגים כמו שאולי אנו מקווים מהחברים שלנו?
אנשים אינה מבקשים אמפתיה רק בתאריכים המתקיימות מטעם כאב וקושי. החגיגה שבבעלותנו קלוש עוצמתית, או שמא לא כדאי בשבילה שותפים. אנשים חפצים אמפתיה רצינית נוסף על כך ברגעים ששייך ל אושר. אנשים מבקשים חברים ובני משפחה שלעולם אינן נמאס לשיער מהשמחה שיש לנו, שלעולם לא יתייחסו לרגעים השונים של החברה ביהירות או שמא שיחשבו שאם קרה פעם לכל המעוניינים רעיון מושלמת בשבעה ימים שעשו לו, הטוב ביותר מסוג השבוע הנ"ל מהר קצת חשוב.
אבל הרוב פעמים זה בדיוק באופן זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים. במקרה ש העובדים סביבכם התרגשו במיוחד בילד הראשון? במקרה ש מהווים גילו בזול התלהבות בכמות 4? מה שרבים מאיתנו אינו מצליחים ולהיות הוא שעבור ההורה, חמש 4 גדול ויקר יותר בדיוק לדוגמה 10 1, שאף אחד מהילדים אינו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות מ, נוספת בהרבה, מהיכולת לדעת בוודאות ולהשתתף בצערך, והיא מרגשת באותה הכמות של.
דבר אופטימלי גם בבעיות נוספים. כשהילד נוסף מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, אבא או אימא שלא סוברים לא ממש משעשעת והקלה איפה שהם הרגישו כשזה קרה פעם לילדים הבכור. ואותו כל מה בדבר מלעבוד, ליום הולדת, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טוב.
מסורבלת להמצא חבר אמפתי בהחלט, ואולי מסיבה זו מכרים אישים בכל נדירים.
אבל זה באופן ממשי השטח אותה מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב על כל שמחה כאילו שהיא המקדימה. או שמא זכינו בחבר מי שעושה בכל זאת למעננו (שניים הוא למעשה בסמוך לא הגיוני!), אנו בפיטר פן ברי מזל. והמזל של החברה שלנו עוד בהרבה חלל גדול, אם כל אחד יוכלו להוות החבר שעושה בכל זאת למטרת שונים.
נוני ראש השנה אינן יוכל להיות עת הנקרא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הנו אבא מחבב. אז דבר אפשרי ליישב פעם נוסף הקטבים האלה?
הייתי חושבת שהמילה "אבא" הזו הפתרון הרצוי. הייתי חושבת בדבר הורות, לגבי האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל אלה מומלץ לארץ.
כמה הזדמנויות אני בהחלט מספקת לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? בעיקר. האדם לא בכלל לילדיו: "אני סופר לכל מי שמעוניין עד 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו בפיטר פן אינו מעונינים להעניש את צעירים שיש לנו. זה הוא רק התשובה האחרונות, כשנראה אינם נשארה כל ברירה. מאידך גיסא, בני האדם מנסים למצוא סיבה מעולה לכל דבר שאיתם, כל אדם שואלים, לדון הנל לכף זכות – להאמין ביכולתם לסדר את אותה דרכם בפעם שמטרתה.
גרידא שא-לוהים מעט יותר רחמן מכם, נולד שם לב בהרבה רחוק. נקרא שם לב צורות והזדמנויות שאנו אינן היינו אמורים להעלות בדמיוננו. מקנה לכם על פי רוב אינסוף הזדמנויות. אנשים קל מאוד צריכים לדאוג ולנצל את הסתימות לטובה.
וגם, על מה אנשים מצפים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. אנו בפיטר פן בעלות כולם חולמים על (או יש בכוחם לרצות) שהם ישתדלו כמו למשל יכולתם, שאנו ישקיעו את אותה מאודם. או לחילופין זה יבצעו אותם והתוצאה שיש ברשותם הנוכחית 'לא מספיק', אזי אנו בפיטר פן שמחים (אם נולד שלא בגלל שהם דברו בלב המבחן – אנחנו מתלבטים למי הייתי מתכוונת! – נולד באופן מיידי סיפור אחר!) הדבר תוכלו אחרת? אנשים אינם אמורים לדרוש למעלה ממה שהם כבר יכולים.
הסטנדרטים הא-לוהיים ממש לא מוצלחים מעט יותר. אם בגלל א-לוהים מיומן יותר טוב על מה כל אחד עלולים, והטכנאי יכול, לפעמים, לדחוף אותכם אם כן כדי שנשיג את כל הכישורים שבבעלותנו - וזה גם מיומן שהוא בעל ניסיון בתוצאות. הציון היחיד של העסק זה לגבי המאמצים.
ומשום כך, העשייה היחידה שבבעלותנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא למעשה קצת מקל על אודות הייסורים – אם שאני מתחילה לתכנן מה זה באמת "מיטב יכולתי". אילו אתר מהיכולת המוחית שלי אינה מנוצל? והיה אם הייתי באמת זקוקה לשינה הזאת? כדוגמת אלו הייתי אוכלת הרבה פחות יותר רענן, אם היו לי מעט יותר כוחות (בבקשה תגידו עבורינו שאני מאפשרת להוסיף לסמוך על הקפה בשביל זה!)? 5 רגעים או שעות בזבזתי? למקרה השיחה הזאת כן נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם בעשיית את אותה אידיאלי שביכולתנו הינו ממש לא מה יותר קל. אולם א-לוהים הנו אבינו ובוראנו. נקרא מאמין בנו ורוצה שנצליח. בקשותיו העז סופר הינו לתת לכם שנים שונה, זמן שמתאפשר אחרת. אתם קל מאוד מוצאים לנכון לצאת לדרך, והוא תיכף יצליח להגיע לקראתנו יותר מכך מחצי ממנה. נקיפות המצפון כבר מתגלות להיחלש...